החלטה בתיק ב"ל 21824-04-11

1.           התובע עותר להכיר במחלת העור ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה, כמשמעות המונח בסע' 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אשר נגרמה על דרך המיקרוטראומה וכתוצאה מחשיפתו לשמש.

2.           בהחלטה מיום 11.3.12 מונה פרופ' בן יוסף כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 28.4.12 (להלן - חוות הדעת).

3.           בחוות הדעת קבע המומחה כי התובע סובל ממלנומה ממארת וציין כי על פי הרישומים הרפואיים ידוע על קיומו של נגע עורי בגבו של התובע מאז ילדותו. המומחה קבע כי אמנם קיים קשר ברור בין חשיפה לשמש לבין הופעת המחלה, אך יש לראות במחלתו גם תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל. לסיכום קבע המומחה כי משקלה של החשיפה לשמש, בהתמרה של נגע עורי ידוע המכוסה דרך קבע בבגדים, במהלך שעות העבודה בלבד, הוא מינורי.

4.           בפנינו בקשה מטעם התובע להפנית שאלות הבהרה למומחה. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים כתחליף לחקירתו נגדית, להפנות למומחה שאלות הבהרה, כל עוד הינן רלוונטיות ואינן וכחניות, היננו מחליטים להפנות למומחה את השאלות הבאות: 

א.     בהתאם לעובדות שהונחו בפניך, התובע היה חשוף בעבודתו לסירוגין לשמש (כשהוא לבוש בבגדי עבודה - מובהר כי בכל השאלות שלהלן ההתייחסות לחשיפת התובע לשמש בעבודתו, מתייחסת לחשיפתו כשהוא לבוש בבגדי עבודה).

         הנך מופנה לעבודה מחקרית שפורסמה ב-Journal of Clinical Oncology, (vol. 4, no. 19, 1/7/2006) ואשר מסומנת [1] ומתבקש להשיב לשאלות הבאות תוך התייחסות אליה:

         (1) האם אתה מסכים כי הגישה, המקובלת מזה שני עשורים, קובעת כי מלנומות באזור ראש וצוואר קשורות קשר סיבתי לחשיפה מתמשכת לשמש ואילו מלנומות המתפתחות באזורי גוף אחרים קשורות לחשיפה לסירוגין לשמש?

         (2) האם אתה מסכים עם הגישה האמורה, כי חשיפה לסירוגין לקרני השמש מגדילה את הסיכון לפתח מלנומה ממאירה?

         (3) האם נכון לומר כי בהתאם לספרות הרפואית המובילה והעדכנית, סוג חשיפתו של התובע לשמש בעבודה - דהיינו, לסירוגין - הגדילה את הסיכון שיפתח מלנומה ממאירה?

         (4) הינך מתבקש להתייחס לסוגיה זו ולהבהיר כיצד יש בחשיפת התובע לסירוגין לשמש, בהתאם לתנאי עבודתו שפורטו בהחלטת המינוי, כדי לשנות מחוות דעתך.

ב.      בחוות דעתך קבעת קיומו של קשר ברור בין חשיפה לשמש לבין הופעת מלנומה. הסבר אפוא ביתר פירוט את קביעתך כי החשיפה לשמש במהלך שעות העבודה תרמה רק באופן מינורי למלנומה ממנה סובל התובע.

ג.      כאשר הינך קובע כי התרומה של החשיפה לשמש הינה "מינורית", אנא כמת זאת באחוזים.

ד.      ציינת בחוות דעתך כי לאור העובדה שהנגע העורי היה קיים בגבו מאז ילדותו של התובע, יש לראות במחלתו כתוצאה של תהליך תחלואתי רגיל. האם נכון כי אלמלא עבודתו של התובע בחשיפה לשמש בזמן עבודתו, הנגע העורי לא היה מתפתח לכדי מלנומה ממאירה. אנא הסבר תשובתך וככל שהשבת בחיוב, אנא הבהר כיצד יש בתשובתך כדי להשפיע על חוות דעתך, אם בכלל.

ה.     קבעת בחוות דעתך כי הדרך הטובה ביותר להתמגן מפני החשיפה לקרינת UV היא, בין היתר, לשהות במבנים מכוסי גג וללבוש בגדים. מצורפים בזאת לעיונך מספר מחקרים/מאמרים בנושא Protective Clothing (מסומנים 2):

         (1) האם נכון לומר שביגוד רגיל, כגון מדי ב' שלבש התובע בעת עבודתו, אינו ממסך את קרינת הUV (ובין היתר בשל כך נכתבו תקנים לביגוד המגן מפני קרינת השמש)? אנא פרט תשובתך.

         (2) האם בחוות דעתך יצאת מנקודת הנחה שהביגוד שלבש התובע בעבודתו הינו ביגוד הממסך את קרינת השמש?

         (3) האם נכון שלפי מאמר של ה-Skin Cancer Foundation, המצורף לעיונך במסגרת מס' 2, כדי שבגד ימסך מפני קרינת השמש צריך שה-UPF שלו יהיה לפחות 30?

         האם בגדיו של התובע עימם עבד, כפי שתואר בפניך, עונים על הגדרה זו?

         (4) האם נכון שכאשר אדם מזיע בבגד והוא נרטב, המיסוך של הבגד קטן ב-50% (גם בעניין זה הינך מופנה למאמר של ה-Skin Cancer Foundation, המצורף במסגרת מס' 2)?